על כסף,יהודים בחו"ל, הומור והקשר ביניהם
בית / cartoon / על כסף,יהודים בחו"ל, הומור והקשר ביניהם

אדיר ליבה

"אדירוש אני חייבת את עזרתך", היא פנתה אליי, "מגיעים תורמים אמריקאים לאופקים שאמורים להשקיע בתחום האמנות והחינוך. תן לי רעיון איך להשאיר להם טעם של צבע זוהר בפה". "תני לי לחשוב על זה ואני צובע לך תוכנית", עניתי, ובלב תכלס לא היה לי מושג.

במקרה באותו השבוע עברתי ליד מראה (מהמוזרות האלו שגורמות לך להראות שמן או מעוות) וצחקתי מאיך שהזקן הקטן שלי נראה ענק ודמיתי קצת לדובר חמאס בגדה המערבית. "יש לי!" שמחתי, "סדנא שתגרום לאנשים להראות אחרת!". כבר כמה שנים שהייתי בתחום הקריקטורות באירועים, אבל ללמד אנשים איך לעשות את זה בעצמם? על זה לא חשבתי עוד.

באותו הערב ישבתי בבית לבנות מצגת ראשונית, רקע כללי על הקריקטורות ומקורן, דוגמאות מצחיקות או מעוררות מחלוקת, ועוד.

תוך כדי ההוראה בבתי הספר, תוך כדי החוגים, תוך כדי האירועים, קלטתי שאני מצייר בשיטה מסוימת שברגע שאדע לפשט אותה לשלבים קטנים, אוכל ללמד כל אחד לבצע אותה עם הקסם שלו!

*כמו שלכל אדם טביעת אצבע מיוחדת, לכל אדם הייחודיות שלו*

עשיתי את זה! בנינו סדנא! הידד!! ויפידו היי!!!

הגיע היום.

לחץ אטומי.

גס וואט?! כל התורמים האמריקאים מדברים אנגלית! איזה קטע?! (לא יודע למה חשבתי אחרת)

ומהרגע שהצלחתי להעביר סדנא באנגלית שבה גברים ונשים, מגיל 30 עד גיל 70 מציירים אחד את השני כל כך יפה, הבנתי שאפשר להנגיש את השיטה המדהימה הזו לכל גיל.

מאז, ב"ה, אחרי עשרות סדנאות. מגיל 7 עד גיל 97, אני אומר בשיא הביטחון שסדנאת קריקטורות היא הדרך הטובה ביותר לגרום לחיבור וצחוק בין אנשים.

יופי של דבר. תרתי משמע .

עוד בנושא